<h1>ארחות חיים הלכ' תענית סימן ב'</h1>
<h2>דף י.</h2>
א"ר אלעזר כל היושב בתענית נקרא קדוש וכו' ושמואל אמר נקרא חוטא ומתרץ בגמרא דברי ר' אלעזר במי שמתענה על קורותיו שאז טוב לו להתענות ודברי שמואל במי שמתענה בלא טענ' נלמוד מזה שצריך היחיד להתענו' על קורותיו כגון אם היה לו חולה בבית או אסור בבית האסורין או איזה צער שיהי' לו יש לו להתענו' ולבקש רחמים בתפלתו ולא יתענה בשבתות וי"ט ולא בר"ח ובחנוכה ובפורים וצריך לקבל תענית מבערב.
<h2>דף יא.</h2>
א"ר אלעזר כל היושב בתענית נקרא קדוש וכו' ושמואל אמר נקרא חוטא ומתרץ בגמרא דברי ר' אלעזר במי שמתענה על קורותיו שאז טוב לו להתענות ודברי שמואל במי שמתענה בלא טענ' נלמוד מזה שצריך היחיד להתענו' על קורותיו כגון אם היה לו חולה בבית או אסור בבית האסורין או איזה צער שיהי' לו יש לו להתענו' ולבקש רחמים בתפלתו ולא יתענה בשבתות וי"ט ולא בר"ח ובחנוכה ובפורים וצריך לקבל תענית מבערב.
<h2>דף יב:</h2>
וכן הרואה חלום רע צריך להתענות כדי שישוב ממעשיו הרעים ויחזור בתשובה ומתענה על החלום אפי' בשבת ומתפלל עננו אע"פי שלא קבל' מבע"י דאמרי חז"ל יפה תענית לחלום כאש לנעורת ובו ביום אפי' בשבת.
<h2>דף יד:</h2>
כתב הראב"ד ז"ל ונ"ל אותן תעניות שעושין בין מרחשון וכסלו וכן בחדש אייר כיון דאיכא דעביד להו ואיכא דלא עביד להו ולאו חיובא נינהו ולא על מלתא ידיעה עבדי להו ומנהגא בעלמא הוא ואע"ג דמכרזי להו בבי כנשתא כתענית יחידים דמו ואפי' ש"ץ לא יאמר עננו אלא בשומע תפלה ופרשת ויחל משה נמי לא מיבעיא להו למקרי אלא דעמא דבר הכי ולא מעיקר שמעתא עכ"ל ובמנהגות נרבונא לאומרה בין גואל לרופא.
